< בחזרה לפורטפוליו

פרוייקט הגמר שלי: אתונה 2.0

הקדמה

בשנת 404 לפני הספירה הפסידה אתונה במלחמה מול ספרטה ובכך התחילה שקיעתה האיטית והבטוחה של הדמוקרטיה האתונאית - הדמוקרטיה הישירה הראשונה והאחרונה בהיסטוריה שבה כל אזרח לוקח חלק פעיל בניהול המדינה.
אחת הסיבות העיקריות שהובילו להתפוררותה והחלשותה של המדינה הדמוקרטית היתה בעייה טכנית – אנשי מעמד הביניים וקשי היום שחיו בפריפריה התקשו לבוא לאספות העם שהתקיימו במרכז העיר כי לא יכלו להרשות לעצמם להפסיד ימי עבודה. היום כמובן יש טכנולוגיה שמאפשרת תקשורת ואינטראקציה מרחוק ולכן החלטתי לבחון בפרוייקט מה היה קורה אילו ליוונים היתה אפליקציה לניהול המדינה.

בקונטקסט של ישראל 2015, סיפור המשתמש באפליקציה מעביר תוכן של דילמות ישראליות מוכרות, אותן התאמתי לסיפורים מפורסמים ואיקונוגרפיה של התרבות היוונית העתיקה. האפליקציה מציעה פתרונות דיגיטליים שמאפשרים לאזרח המחוייב למדינתו לקחת חלק בהחלטות ובמנגנונים המדיניים. מאידך, על מנת להמחיש את מושג הדמוקרטיה בצורה מהימנה, מתבקש היה להביט באופן ביקורתי על התקשורת והאינטראקציה החברתית והדיגיטלית בין בני אדם, ולתרגם לעולם הדיגיטלי את המכשולים שהפילו את הדמוקרטיה העתיקה - אדישות, דמגוגיה ומאבקי כוחות באינטרסים צרים. כך, בפעולות האנושיות שמניעות את הסיפור משולבת הצגה סאטירית של "האדם הדיגיטלי" כפי שאנחנו מכירים אותו היום מרשתות חברתיות ומהמרחב האינטרנטי.

(מתוך הפרוייקט)

מתהליך העבודה

בתחילת התהליך האפליקציה איפשרה אינטראקציה מאד מורכבת וגישה להמון סוגי אינפורמציה בכל רגע נתון. ככל שהתקדמתי בעבודה, האפליקציה הלכה והפכה מורכבת מדי עבור משתמש "מפשוטי העם" ולכן החלטתי לעשות איתה תהליך הפוך של פישוט וצמצום. במקביל, גם השפה הגרפית עברה מספר שלבים.

בתחילה נבחנה גישה ששאבה השראה ממשחקי מחשב בסגנון "קווסט" שבהם הדמות מתהלכת בפלטפורמה תלת מימדית. הרעיון היה לייצר תחושה יותר קהילתית, שמגשרת על המרחק הפיזי שנוצר בין האזרחים בעקבות הדיגיטציה. מבחינה סגנונית ניסיתי להתחקות אחרי מאפיינים של האמנות מיוון העתיקה באמצעות טיפוגרפיה עברית ששואבת השראה מהכתב הפיניקי ושני נסיונות לסגנון איורי – הנסיון הראשון היה איורים תלת מימדיים שמתחקים אחר פסלי אבן בדגש על טקסטורה והצללות, הנסיון השני היה איורי שטוחים, גרפיים וכתמיים בצבע יחיד, המתחקים בצורתם אחר תוצרי חריטה ידנית. המסקנה מהנסיון היתה שישנה מורכבות יתר בפלטפורמה המשחקית ושהשילוב בין הטיפוגרפיה והאיורים לא יצרו קונסטרסט מספיק חזק, מה שתרם לבעיית האוריינטציה של המשתמש באפליקציה.



הנסיון הגרפי הבא היה אתר דסקטופ פשוט יותר. מבחינת השפה הגרפית שילבתי דימויי תמונה מהאמנות והארכיטקטורה היוונית העתיקה יחד עם טיפוגרפיה מודרנית (Open San Hebrew של ינק יונטף - פונט סן-סריפי צר ועבה). דימויי התמונה נראו לא מספיק רלוונטיים עבור אפליקציה פוליטית, ואילו הטיפוגרפיה נראתה גנרית ולא ספציפית ליוון העתיקה.



בשלב הבא החלטתי לבחון את מעבר האפליקציה לפורמט פשוט יותר - מדסקטופ למובייל. המעבר למסך קטן יותר שהגריד בו בהכרח פשוט בהרבה איפשר את פיתוחה של השפה הגרפית הסופית של הפרוייקט – שפה גאומטרית עכשווית ששואבת השראה מציורי הכדים היוונים, הן מבחינה צבעונית, והן מבחינה סגנונית (ביחס שבין קו לכתם). מבחינה צבעונית התאפשר סוף סוף שימוש מאסיבי בצבע הכתום של הכדים היווניים אשר היה מסנוור ולא נעים בפורמט של מסך דסקטופ, ומבחינה סגנונית התאפשר לי לחזור לשפה איורית שטוחה מכיוון שכעת לא היתה מורכבות כה גדולה של סוגי מידע ופעולות אפשריות בכל מסך. באשר לטיפוגרפיה – בחרתי את ״אסימון״ של אאא, פונט סלאב-סריפי עכשווי שבנוי על שלד של אות עברית קלאסית, ומכיל בתוכו גם ערכים של פונטים לטיניים. הפונט נבחר כיוון שניכרת בו הנוכחות ההיסטורית, וכי הוא מחמיא לסגנון האיורי כך שהשילוב בניהם הרמוני וקריא. השפה הגרפית שפיתחתי איפשרה לי לייצר את הדואליות שחיפשתי בין אתונה של אז ובין ישראל של היום. באמצעים של איור גאומטרי "דל" יחסית התאפשר לי לקשור יחד דימויים איקוניים עכשויים ועתיקים בכפיפה אחת.

-
פרוייקט הגמר נעשה במסגרת המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר 2014. תודה למנחי הפרוייקט בן בן-חורין ונירית בנימיני. תודה נוספת למושון זר אביב על ייעוץ והנחייה נוספים שעזרו לי בפיצוח הפרוייקט.